top of page
עלילות הסיפור בקיצור...
כשדמות צבעונית ודומיננטית (מודה באשמה!),
מחליטה לצאת למסע גילוי העצמי החדש,
כל הדרך מתהליך הפרידה ועד להפנמת הגירושין...
זה נשמע נחמד.
אבל, כשכל זה הופך להיות חווית שיתוף בפייסבוק,
בציר הזמן האישי, המתובל בהרבה אומץ, תובנות אין ספור,
רומן עסיסי חוצה גבולות, משבר גיל הארבעים, בתוספת מאה אחוזי קארמה,
ההופכים דמיון למציאות, לצד שירה וכתיבה קולינארית... והרי לכם מנת שף!
מכניסה אתכם לעולמי הפרטי, האינטימי והקסום...
או שתרצו להיות החברים הכי טובים שלי, או לפחות זבוב על קיר.
כהרגלי... זרמתי!.. זרמו איתי גם אתם!
בגיל ארבעים, נולדתי מחדש.
התעוררתי בזכות הפרידה מהנישואין.
החלטתי לקלף את כל קליפותיי הקשות, עד שאגיע, לרקמותיי
העדינות ביותר.
כל ההגנות שצברתי בחיי, כל החשדנות, ההססנות, ההרסנות, הכול!!!
למען החזרה לעצמי החדשה.
כאופציה ראשונה לטיפול, בחרתי בהתייעצות עם חברת נפש,
שאמרה לי כך:
"תתחילי להוציא החוצה... את חייבת לעצמך מקום פנוי בנפש.
את מפוצצת!! חייבת להתנקות.. לשתף...
עכשיו זה זמן ריפוי! עשי זאת!
את לא רוצה לסחוב את המטען החורג הזה כל חייך...
זה עלול לגרום למחלות.
"נפש בריאה בגוף בריא!"
צודקת!
אז התחלתי לשתף... בפייסבוק.
מי ה"חבר" שאצלו אתם שופכים את כל שחפצתם?!
מה שפשוט לכם.. לא פשוט לי!
ואני לא מדברת על שיתופים באנאליים...
רק כאלו שמרימים גבה... שתיים... או מחוברות..
אז הפייסבוק מעולה לי.
במשך היום, מסתתרת אחרי צמד המילים: "הכול סבבה..."
ובערב, מקיאה תובנות, כאב, שירה והכול.... על קיר שלי...
מי שרוצה שיקרא... ומי שלא, אז... שלא..
מי שאהב ומזדהה... מגניב... ומי שלא.. אז לא.
לא מזיז לי... באמת. המטרה היא החלמה...
קילוף. שיתוף.
וזה קשה! כל כך קשה...
פתאום אני מרגישה, שאני חוזרת שלושים שנה אחורה...
ממש מסע בזמן.. היכן נאטמתי... מתי התכחשתי, מה הפנמתי..
וזו חוויה אדירה.
ואז... כשהתחלתי להרגיש איך הדמעות,
מחליקות לי בקלות ובשטף,על הלחיים.
אחרי שנים שצברתי שקי דמעות בגרון...
רק אז, הבנתי שאני בדרך הנכונה לריפוי עצמי.
עירומה. מול העולם כולו.
ואני שלמה. הכי שלמה ומאושרת.
אולי זה יעשה שינוי, או ייתן השראה למישהי/ו...
ואם אשמור את הספר הזה במגירה, בגלל בושה או ביישנות, זה עוול לנפש.
אם לא אוציא את מה שיושב עמוק בפנים, החוצה, אולי אמות מהפנמה.
רוצה לחיות בכיף... בשקט עם עצמי.
לדעת, שאני עושה בחיי, את מה שאני רוצה... בגבולות האפשר.
אין לי ברירה אלא לקפוץ למים... אלו מי קרח... אבל זו.. גם כן חוויה.
בחרתי להשאיר את "חוויות" הנישואין מאחור.
לא להתעסק בכביסה המלוכלכת.
לפתוח פרק חדש בחיי ובחיי ילדיי.
להתרכז בשיקום העצמי שלי, כדי לתת לילדיי חוויית תיקון,
ולשמש להם דוגמה חיה ובועטת, שפרידה אינה סוף העולם,
אלא תחילת עידן חדש מלא באור.
עם הרבה יותר אפשרויות. מלא הרבה יותר באהבה.
והצלחתי בגדול!
הפכתי מאישה ממורמרת, לגרושה מאושרת!
וכשאימא מאושרת, הילדים גדלים מאושרים!
"אימא טובה היא אימא שטוב לה..."
כשנחושים... הכול אפשרי.
קיבצתי את כל הדרך עד לאושר
תיבלתי בהמון הומור ותובנות.
אפילו, הזיות נטולות כימיקלים.
הוספתי כתבות שכתבתי לפורטלי נשים.
אפילו צירפתי לינק לפלייליסט של שירים מדהימים,
שליוו אותי לאורך כל התהליך, כדי שיהיה לכם נעים באוזן...
ועוד הרבה יותר מזה...
הרבה יותר מזה...
רוצים טעימות?
בבקשה!
bottom of page